חוקרי בריאות הציבור ואבטחת סייבר מזהירים: האקרים עשויים לפגוע באבחון ובמעקב אחר מחלות מידבקות
Posted by מגזין - שרות באר שבע סיטי on Monday, February 24, 2020 Under: מהמחקר
ההתקדמות בתחום המיקרוביולוגיה מאפשרת לאפיין מחלות מידבקות על ידי ריצוף גנום שלם של גורמי מחלה, אבל בכך מתגלים סיכוני סייבר חדשים לבריאות הציבור
הטכנולוגיה אנג'אס, מאפשרת זיהוי ואפיון גורמי מחלה באופן מהיר ומעמיק ובכך צפויה לשפר את מהירות הטיפול ואת יכולת המניעה של זיהומים. ריצוף הדיאנאיי הופך זול יותר, ובעתיד הלא רחוק צפוי להתרחש מחוץ למעבדה, בשטח ואף בבתי מגורים. עם זאת, מהלך כזה חושף תהליכים מבוססי-ריצוף בפני האקרים פוטנציאליים ומסכן את בריאות הציבור
לאור זאת, החוקרים מזהירים במאמר מדיניות חדש וראשון מסוגו שפורסם בכתב העת היוקרתי שבהוצאת האיחוד האירופי, כי יש לפתח את מעטפת ההגנה מפני התקפות סייבר באופן ייעודי ומתוכנן בקפידה בעת פיתוח טכנולוגיות הריצוף
ד"ר יוסי אורן: מכשירי אנג'יאס, תוכנות ביו-אינפורמטיקה ומערכות ניטור, מציבים אתגרים גדולים מאלה של מכשירי אינטרנט אחרים, ולכן יש לקחת בחשבון את אבטחת הרשת כבר כאשר מתכננים מכשירים ומערכות כאלו
החוקרים הגיעו למסקנה כי מתקפות סייבר על מערכות ניטור תחלואה על בריאות הציבור המבוססות על אנג'יאס עלולות לגרום להשפעה מזיקה, למשל איבחון כוזב של איומים משמעותיים לבריאות הציבור או לחילופין איחור בזיהוי של מגיפות. לאירועים מסוג זה יכולות להיות השפעות אזוריות או גלובליות משמעותיות על אתגרי הבריאות העולמיים העכשוויים, כפי שעולה מהתפשטות הטבעית האחרונה של נגיף הקורונה
מכשור רפואי ממוחשב הוא יעד אטרקטיבי לפעילות סייבר זדונית, מכיוון שהוא נמנה עם קבוצה הולכת וקטנה של תעשיות המשלבות תשתיות קריטיות ונתונים בעלי ערך גבוה עם תקני אבטחת סייבר חלשים יחסית", כותבת קבוצת החוקרים הרב תחומית, הכוללת את החוקר הראשי פרופ' קובי מורן-גלעד והביואינפורמטיקאי, ד"ר יאיר מוטרו ממעבדת מורן-גלעד במחלקה לניהול מערכות בריאות בפקולטה למדעי הבריאות ובפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר, וכן את החוקרים הראשיים פרופ' ליאור רוקח וד"ר יוסי אורן, ותלמיד המחקר המשותף, מר איליה פיאנס מהמחלקה להנדסת תוכנה ומידע בפקולטה למדעי ההנדסה
החוקרים מדגישים היבטים שונים של פגיעות למתקפת סייבר במהלך התהליך, החל מעיבוד הדגימה וריצוף ה-דיאנאיי וכלה בניתוח הנתונים באמצעות תוכנות לביואינפורמטיקה ומערכות לניטור תחלואה ושיתוף רצפים גנטיים. עפ"י החוקרים כלל תהליך ה-אנג'אס חשוף לאיומי הסייבר. עם זאת, סוגי ההתקפות השונות שזיהו החוקרים נבדלות בסבירותן להתרחש ובתוחלת הנזק האפשרית וצוות החוקרים מצביע על למעלה מ10 התקפות אפשריות, אשר חלקן מסווגות כחמורות במיוחד
החוקרים מציעים גם סדרת המלצות לתיכנון של מכשירי אנג'אס ומערכות ניטור תחלואה ולצמצום הפגיעות של המערכות למתקפת סייבר. מכשירי אנג'יאס, תוכנות ביו-אינפורמטיקה ומערכות ניטור, מציבים אתגרים גדולים מאלה של מכשירי אינטרנט אחרים, ולכן יש לקחת בחשבון את אבטחת הרשת כבר כאשר מתכננים מכשירים ומערכות כאלו, אומר ד"ר אורן, ולא רק כתוספת שלאחר המעשה, כפי שקורה לעתים קרובות
In : מהמחקר
Tags: "סייבר" "אוניברסיטת בן גוריון" "מחלות מידבקות"
