מחקר חדש שבוצע במרכז הרפואי
סורוקה, מראה שהריון עודף (הריון הנמשך יותר מ־42 שבועות
מלאים) קשור באופן מובהק לסיבוכים מהותיים כמו תמותת עוברים תוך רחמית
המחקר שבוצע על־ידי צוות רופאים בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה בסורוקה ובראשם ד"ר
אבי הרלב ופרופ'
אייל שיינר, הוצג בכנס בין־לאומי למיילדות וגינקולוגיה בפריז ופורסם החודש בעיתון בין־לאומי
לרפואת אם־עובר
משך ההריון משתנה בין יונקים שונים. בעוד שהריון אצל פילים נמשך כ־22 חודשים (הפילון שוקל
כמעט 100 קילוגרמים בלידתו), הרי שאצל אוגרים ועכברים נמשך הריון לא יותר מ־20 יום
הריון אצל בני אדם אורך כ־40 שבועות מהופעת הווסת האחרונה. למעשה, מועד לידה תקין חל
בשבועות 42-37 להריון. ואכן, אצל רוב הנשים מתפתחת לידה באופן טבעי בשבועות אלה.
לעתים מתעכב התהליך גם כשגיל ההריון נושק לשבוע 42. במצבים אלו, מחליט הרופא המטפל על
זירוז או השראת לידה. לא תמיד מרוצות היולדות מההחלטה ולא כולן מסכימות לביצוע זירוז
המחקר החדש בחן תוצאות הריון בקרב שלוש קבוצות של יולדות: קבוצת נשים שילדו שבועות
בשבועות 40-37 להריון, קבוצת נשים שילדו בשבועות 42-40 להריון וקבוצת נשים שילדו אחרי השבוע
ה־42 להריון
תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של זירוז לידה במצב של הריון עודף. אין ספק שמעקב
צמוד וזירוז לידה לקראת שבוע 42, יכולים להפחית סיבוכים קריטיים כמו תמותת עובר תוך
רחמית. אומר פרופ'
אייל שיינרעשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות בבאר שבע סיטי
המחקר בוצע על 202,462 לידות. סך הכול היו 9,800 הריונות עודפים. שיעור הסיבוכים בקבוצת
ההריונות העודפים היה גבוה באופן מובהק: שיעור התמותה התוך רחמית היה 0.7%
לעומת 0.3% בשבועות 42-40. בעיבוד רב־משתנים, נמצא שהריון עודף הוא גורם סיכון מובהק לתמותה
תוך רחמית עם סיכון של פי 1.5 לעומת הריון בשבועות – 42-40
