באר שבע סיטי

דמם בהיריון הוא תופעה שכיחה שיכולה להופיע בכ־20% מההריונות. מדובר בתופעה מדאיגה
 שאין להקל בה ראש אך עם זאת במרבית המקרים לא מדובר בבעיה אך כדאי לגשת לבדיקות
רפואיות בהקדם בכדי לשלול את סכנות אפשריות
בכנס מקצועי ארצי שהתקיים בסוף השבוע שעבר במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בהשתתפות
 רופאים מומחים למיילדות וגינקולוגיה ומיילדות מכל הארץ, הוצגו נושאים רפואיים הקשורים בדימומים
 בהריון. הכנס התקיים כחלק מהשקת הספר החדש דימומים בהריון שיצא לאור לאחרונה
דימומים בהריון זו תופעה שכיחה אך לא תמיד מצביעה על בעיה חריגה ומסוכנת ההמלצות בנושא הן
להיבדק בהקדם בכדי  לשלול סכנות מידיות להמשך ההריון

הצטרפו אל באר שבע סיטי בפייסבוק

דמם בהריון הוא תופעה שכיחה התופסת חלק נכבד מהפניות לשירותי הבריאות ולחדרי המיון
 מרחיבפרופ' אייל שיינר: בתחילת ההריון, דימום אמנם מוגדר כהפלה מאיימת אבל במקרים
רבים מדובר על דימום חסר משמעות בשל סיבות אחרות כמו למשל דמם של השרשה
פרופ' שיינר שערך את הספר דימומים בהריון מרחיב על הסיבות האפשריות לדימום במחצית השנייה
של ההריון: דמם יכול להיות ביטוי לתופעות מדאיגות כמו היפרדות שיליה. היפרדות שיליה הנו מצב
 שבו השיליה ניתקת מדופן הרחם טרם יציאת העובר. זוהי סיבה חשובה לתחלואה אימהית ולתמותה
 עוברית. במחקר שנעשה בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה בסורוקה, בשיתוף עם אוניברסיטת בן־גוריון
 ופורסם לאחרונה , נצפתה עלייה מדאיגה של כ־30% במספר מקרי הפרדות השיליה בעשור האחרון
 דהיינו עלייה משישה לשמונה מקרים לאלף לידות. היפרדות שיליה היתה שכיחה יותר בקרב נשים
מבוגרות יותר (מעל גיל 35) ובנשים לאחר ניתוחים קיסריים. שתי תופעות שהולכות ועולות בעשורים
 האחרונים. המחקר, שכלל 184,111 אלף לידות שמתוכן 1365 לידות עם היפרדות שיליה, הדגים
סיבוכים אימהיים משמעותיים בקרב קבוצת הנשים שחוו היפרדות שיליה, ביניהם דימום רב שהצריך
טיפול במנות דם, לידה בניתוח קיסרי ואף צורך בכריתת רחם גם התוצאות העובריות במקרים של
היפרדות השיליה היו קשות עם שיעורי תמותה עוברית גבוהים באופן משמעותי. חשיבות המחקר
היא בכך שלאור העלייה במקרי היפרדות השיליה ובהעדר כלים אמינים לחיזוי או למניעת התופעה
לסיכום אומר פרופ' שיינר :יש לנסות לאתר הריונות עם גורמי סיכון להיפרדות שיליה על מנת לנסות
 ולמנוע סיבוכי הריון ולידה קשים
פרופ' משה מזור, מ"מ יו"ר החטיבה למיילדות וגינקלוגיה בסורוקה הסביר בנושא- משמעות הדימום
 בהתפתחות לידה מוקדמת: דימום וגינלי נתפס בדרך־כלל בהקשר של
הפלות (בשליש הראשון והשלישי להריון) ובהקשר של שיליית פתח או הפרדות שיליה (בהמשך
ההריון). כמו כן נוטים לחשוב שלידה מוקדמת מתחילה בדרך כלל בצירים או בירידת מי שפיר. דימום
 לא נתפס כסיבה ללידה מוקדמת. בקרב 30%-25% מהנשים שסובלות מלידה מוקדמת, היו סימנים
של דימומים בשליש הראשון או השני להריון. במקרים אלו אני מסביר למטופלות כיצד דימום וגינלי
עלול להוביל להתפתחות של לידה מוקדמת ובמקרים אלה יש מקום לטיפול תרופתי. לסיכום אומר
פרופ' מזור: טיפול נכון עשוי להקטין את שיעור הלידות המוקדמות. חוקרי המרכז הרפואי סורוקה
שותפים למחקרים שנעשו בתחום זה על־ידי משרד הבריאות האמריקאי