באר שבע סיטי

ההצגה 'יולדות' מבקשת להביא לקדמת הבמה את קולן של מי שהושתקו כל כך הרבה שנים, האימהות של הילדים שנחטפו, ולמצוא את החיבור ביניהן לביננו, הנשים והאימהות של היום

אחד הדברים הבולטים ביותר בסיפור של פרשת ילדי תימן, מזרח והבלקן הוא ההשתקה. ההשתקה - חלקה מוכתב מבחוץ, וחלקה כה מוטמע בהוויה שהנשים כבר מפעילות אותה על עצמן - חוזרת וצפה בכל אחד מהחלקים של "יולדות": היולדת בבית החולים שמתבקשת לא לשאול שאלות; האימהות שנותרות אילמות מול הצוותים הרפואיים; האחיות שבוחרות בהתחמקות ממענה לשאלות; והמאומצת שנתקלת בחומת שתיקה מול הוריה המאמצים. השתקה היא חלק בלתי נפרד מהפקעה, בהיעדר קול, נעדרת גם הבעלות של נשים על הנרטיב והחוויות שלהן

כדי להשמיע את קולותיהן של הנשים בחרנו להשתמש בארבעה סוגי עדויות: עדויות של האימהות שמספרות את סיפוריהן, ומסרבות לשכוח  ולהישכח; עדויות של אחיות  המבוססות על חקירות האחיות בוועדה אשר שופכות אור חלקי, מתחמק, על מנגנון החטיפה; עדותה של נכדה על סיפור סבתה אשר מדגימה את המעבר הבין-דורי של הטראומה וההשתקה; והפואמה "יולדות" של המשוררת והסופרת איריס אליה-כהן בה היא פורשת את סיפור הלידה שלה

היצירה מבוססת על טקסטים שונים בניהם הפואמה יולדות מאת איריס אליה כהן, עדויות של אימהות ועדויות של אחיות בעריכתה של רחלי סעיד

ההצגה "יולדות" מבקשת להביא לקדמת הבמה את קולן של מי שהושתקו כל כך הרבה שנים, האימהות של הילדים שנחטפו, ולמצוא את החיבור ביניהן לביננו, נשים ואימהות של היום