העיר באר שבע היא הזוכה הגדולה: יקירי העיר באר שבע לשנת תשפג 2022
Posted by קהילה שירות באר שבע סיטי צילומים דייאגו מיטלברג on Monday, October 31, 2022 Under: קהילה
העיר באר שבע מצדיעה ל7 יקירות ויקירי העיר באר שבע
אמש (ראשון, 30.10) התקיים טקס חגיגי להענקת אות יקיר העיר באר שבע לשנת 2022 האות הוענק ל 7 נשים וגברים על פועלם ותרומתם הרבה לעיר באר שבע
הטקס התקיים במשכן אמנויות הבמה בבאר שבע בפני קהל רב, בהשתתפות ראש העיר רוביק דנילוביץ', סגניו, חברי מועצת העיר, מנכ"לית עיריית באר שבע, אישי ציבור ובני המשפחות של הזוכים
למרבה הצער נפקד מקומם של יקירת העיר מלכה ליברמן זוכה פרס מפעל חיים אהרון ידלין ויו"ר ועדת השיפוט השופט בדימוס יוסף רבי, אשר נפטרו לאחרונה, יהי זכרם ברוך.
בדברי ברכתו אמר ראש העיר באר שבע מר רוביק דנילוביץ', ליקירות וליקירים, הענקת התואר מבטאת את הערכה הרבה לפועלם ושמה דגש על תרומתם הציבורית הגדולה, לפיתוחה ולשינוי דמותה של בירת הנגב
המשותף לכם יקירי העיר, הוא הרצון העז לקחת אחריות בשילוב חזון פורץ דרך ונחשיות יוצאת דופן. בעשייתכם, נגעתם בליבם של התושבות והתושבים ושיניתם את חייהם. התלחתם להטביע חותם ולהיות חלק מסיפורה המופלא של העיר המיוחדת שלנו, בירת ההזדמנויות של ישראל
מאחורי תנופת הםיתוח של העיר באר שבע בשנים האחרונות, עמוד ההון האנושי שהביא את העיר ליהשגים חסרי תקדים. פועלכם רב השנים סייע רבות לחיזוק באר שבע וביסוסה כמטרופולין מוביל במדינת ישראל אמר ראש העיר
יקירי העיר באר שבע לשנת 2022
ד"ר ארנה ברי
ד"ר ארנה ברי
ארנה ברי היא ד"ר למדעי המחשב, יזמת, מדענית ראשית )במונחי היום - יו"ר ומנכ"ל רשות החדשנות( ומנהלת בכירה בתעשיית הטכנולוגיה. מוכרת בארץ ובעולם בקידום מצויינות בקרב כלל האוכלוסיה, כולל פריפריה גאוגרפית וחברתית בכלל המגזרים והמגדרים. בראשית אוקטובר 2021 הצטרפה למשרד לגוגל קלאוד (ענן ציבורי) כדירקטורית טכנולוגית. בשלוש השנים שקדמו לכך הובילה ועדות לאומיות שהיוו בסיס להקמת תוכניות מחקר ופיתוח באקדמיה, ברשות החדשנות, במערכת הבטחון ובמשרד המדע בשיתוף אמיץ עם אגף התקציבים באוצר במסגרת תל"ם - תשתיות לאומיות למחקר מיסודה של האקדמיה הישראלית למדעים. ארנה זכתה להימנות על מקימי פארק התעשיות המתקדמות בבאר שבע בו פעלה בשיתוף מיוחד עם הדמויות המובילות בעירייה ובאוניברסיטה. בין המוצרים והטכנולוגיות שפותחו בבאר שבע, שתי פעילויות נוסדו עבור החברה הגלובלית בבאר שבע ועליהן גאוותנו: קבוצת מדע הנתונים והקמת מרכז הסייבר הארצי אותו הובילו, בשותפות, מומחי הסייבר של החברה. השותפות נבנתה עם מערך הסייבר, אוניברסיטת בן גוריון, רפא״ל, יב״מ, מטריקס ו-טיאסג'י עיקר המשאבים גוייסו מ- איאםסי וגופי הממשלה בראשם המדען הראשי, לימים רשות החדשנות. קבוצת פיתוח הסייבר של איאםסי בבאר שבע, לימים איאםסי דל וזכתה בהצלחה עולמית ומעמדה המקצועי נקבע. כל זאת בזכות מנהיגים מקומיים שחזון בן גוריון עמד לנגד עיניהם ויכולתם המקצועית חדרה את תקרת הזכוכית של עוצמה מקצועית מבאר שבע. מדע הנתונים גם הוא בעל חשיבות אסטרטגית לחברה ולאוניברסיטת בן גוריון בנגב והוא משמש בסיס לתחומים רבים. ארנה זכתה להכרה בפורומים מגוונים. אשר על כן, הוחלט להעניק לד"ר ארנה ברי את אות יקירת באר-שבע לשנת תשפ"ג
פרופ' אסתר פריאל
פרופ' אסתר פריאל, ילידת העיר באר-שבע וביתם של משה ושרה בן-סימון ז"ל אשר עלו לארץ ב- 1949 ממצרים ושוכנו במעברה בבאר שבע. לאסתר קריירה אקדמית חינוכית וניהולית עניפה הפרוסה על ארבעה עשורים, בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון שבנגב. במידה רבה, סיפור חייה של אסתר הינו סיפור חייה של העיר באר-שבע. לימודי יסודי בבית הספר מצדה, לימודי תיכון בכפר הנוער בן שמן וחזרה לבאר-שבע ללימודי תואר ראשון במסגרת העתודה האקדמית ושירות צבאי כקצינה. דוקטורט מהטכניון שבסיומו היא בוחרת לחזור לעיר הולדתה ולאוניברסיטת בן גוריון והייתה מראשוני אנשי הסגל האקדמי של המחלקה החדשה לאימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות. אסתר לימדה אלפי סטודנטים לרפואה, רוקחות, ביולוגיה ומעבדה רפואית והנחתה במעבדתה עשרות סטודנטים לתארים מתקדמים. היא עוטרה פעמים רבות כמרצה מצטיינת אשר זוכה להערכה והוקרה רבה מתלמידיה שרואים בה מורה ומנטורית לחיים. כיום חלק גדול מהם בתפקידי מפתח באקדמיה הרפואה והתעשיה. אסתר ניהלה במשך 9 שנים את בית הספר לרפואה מעבדתית באוניברסיטה והצעידה אותו להיות המוביל בתחומו בארץ. אחד עשר שנים שימשה כנציבה המרכזת למניעת הטרדה מינית והשתתפה בוועדות מובילות של המועצה להשכלה גבוהה. מחקריה של אסתר הינם פורצי דרך בתחומים של האיידס, הסרטן ומחלות ניווניות של מערכת העצבים, אשר הניבו שורה ארוכה של פטנטים בינלאומיים והעלו את קרנה של אוניברסיטת בן גוריון בכלל ושל העיר באר שבע בפרט. עם יציאתה לגמלאות הקימה את חברת ההזנק נוירומגן פארמה הממוקמת בפארק ההייטק בבאר-שבע. פרופ' פריאל היא דמות מופת וחיקוי שבחרה לבנות את חייה המקצועיים והאישיים בעיר הולדתה, עשתה חיל מדעי ואקדמי והביאה כבוד רב לאוניברסיטה ולעיר באר שבע. אשר על כן, הוחלט להעניק לפרופ' אסתר פריאל את אות יקירת באר-שבע לשנת תשפ"ג
מר ליאוניד שולמן
ליאוניד שולמן עלה לארץ בשנת 1990 מאוקראינה. עם עלייתו ארצה השתלב בלימודי עברית באולפן ובמקביל למד קורסי הוראה. באותה תקופה התגורר בקרוואנים בשולי העיר באר-שבע. ליאוניד, שהתחיל את עבודתו כמאמן בברית המועצות לשעבר, החליט לחפש ילדים ובני נוער אשר משוטטים ברחובות חסרי כל מעש ולחשוף אותם לפנאי משמעותי הקרוב לליבו - ההיאבקות. אט אט התגבשה קבוצה של ילדים ובני נוער אשר ראו בו דמות לחיקוי ומצאו באמצעות הקבוצה תחושה של שייכות וייחודיות. ליאוניד נתן שם למועדון עמ"י - עלית מגיני ישראל, במחשבה שיצליח להכין את תלמידיו לשירות משמעותי בצה"ל. ביחד עם הספורטאים הצעירים המשיכו לבנות ולהיבנות. בשנת 1995 אחרי פירוק שכונת הקרוואנים, ליאוניד לקח על עצמו פרויקט לשפץ את אולם הספורט הנטוש של בית ספר בן צבי לשעבר בשכונה ד'. בשנת 2001 הגיע לביקור ראשון מר רוביק דנילוביץ' יחד עם שר הספורט דאז מתן וילנאי, מאז המועדון קיבל תמיכה כספית לשיפוץ האולם ולפעילות שוטפת. באותה שנה ליאוניד נבחר כחבר הנהלת איגוד ההיאבקות בישראל ומיד התחיל לעזור לעשרות מאמנים לפתוח מועדוני היאבקות ברחבי הארץ. בשנת 2009 נבחר ליאוניד כסגן וממלא מקום יו"ר איגוד ההיאבקות ולאחר שנתיים העביר את משרדי האיגוד לעיר באר שבע וגרם לקיום משחקי המכביה בשנת 2017 והשנה פה בבירת הדרום. בשנת 2016 נבחר כחבר בוועד האולימפי בישראל, ובשנת 2021 כיו"ר איגוד ההיאבקות. במהלך השנים עברו תחת ליאוניד ספורטאים רבים שהביאו כבוד רב והישגים לעיר באר שבע ובכלל למדינת ישראל, ביניהם זכיות במדליות מאליפויות אירופה ועולם בגילאים שונים כולל נציגות באולימפיאדה בברזיל 2016. כיום אולם הספורט בבאר שבע משמש כמרכז אימונים של נבחרת ישראל בהיאבקות חופשית. אשר על כן, הוחלט להעניק למר ליאוניד שולמן את אות יקיר באר-שבע לשנת תשפ"ג
גב' ליזה ניקולאיצ'וק
ליזה ניקולאיצ'וק עלתה לארץ ישראל בשנת 1994 יחד עם בן זוגה ושתי בנותיה, וכשנה לאחר מכן נולד בן הזקונים. למרות הכשרתה כפסיכיאטרית ופסיכולוגית בשנותיה הראשונות בארץ היא סעדה קשישים ורק בהמשך החלה לעסוק בתחום התמחותה - טיפול בנערות ובנערים בסיכון. בשנת 1998 ליזה החלה להתנדב במסל"ן - מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות, נגב. העמותה מסייעת לנפגעות, לנפגעים ולבני משפחותיהם, מלווה אותם ותומכת בהם, במקביל לפעילויות חינוך, מניעה והסברה הנעשות למען התמודדות עם שורש הבעיה והעלאת מודעות. בשנת 2000 התבקשה ליזה לנהל את הארגון ומאז ועד היום היא עושה זאת ביד רמה ובגאווה. ליזה הרכיבה צוות מקצועי של נשים פמיניסטיות ואקטיביסטיות אשר פועלות יחד למען מיגור האלימות. ליזה מפתחת ומעצימה את נשות הצוות שלה, כמו גם את מתנדבות העמותה שהיא מעריכה ומוקירה מאוד. מסל"ן הוא מפעל חייה של ליזה ששמה לה למטרה לפעול ללא לאות למען יצירת שינוי חברתי אמיתי. כסבתא לשלושה נכדים מדהימים היא מסבירה שהיא פועלת למען הילדים והנכדים של כולנו. ליזה היא אישה פורצת דרך, אסרטיבית ולא מתפשרת, בעלת לב רחב ונתינה אינסופית אשר תסיר כל מכשול למען הצדק. במהלך שנותיה במסל"ן היא הצילה אין ספור נפשות של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות. ליזה קוראת לנשים ולגברים כאחד, לקחת אחריות ולהצטרף למאבק החברתי שלנו, להפסיק לתת לגיטימציה לפגיעה מינית ולחנך את ילדינו ונכדנו לכבוד אדם, סבלנות וסובלנות. אשר על כן, הוחלט להעניק לגב' ליזה ניקולאיצ'וק את אות יקירת באר-שבע לשנת תשפ"ג
ליזה ניקולאיצ'וק עלתה לארץ ישראל בשנת 1994 יחד עם בן זוגה ושתי בנותיה, וכשנה לאחר מכן נולד בן הזקונים. למרות הכשרתה כפסיכיאטרית ופסיכולוגית בשנותיה הראשונות בארץ היא סעדה קשישים ורק בהמשך החלה לעסוק בתחום התמחותה - טיפול בנערות ובנערים בסיכון. בשנת 1998 ליזה החלה להתנדב במסל"ן - מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות, נגב. העמותה מסייעת לנפגעות, לנפגעים ולבני משפחותיהם, מלווה אותם ותומכת בהם, במקביל לפעילויות חינוך, מניעה והסברה הנעשות למען התמודדות עם שורש הבעיה והעלאת מודעות. בשנת 2000 התבקשה ליזה לנהל את הארגון ומאז ועד היום היא עושה זאת ביד רמה ובגאווה. ליזה הרכיבה צוות מקצועי של נשים פמיניסטיות ואקטיביסטיות אשר פועלות יחד למען מיגור האלימות. ליזה מפתחת ומעצימה את נשות הצוות שלה, כמו גם את מתנדבות העמותה שהיא מעריכה ומוקירה מאוד. מסל"ן הוא מפעל חייה של ליזה ששמה לה למטרה לפעול ללא לאות למען יצירת שינוי חברתי אמיתי. כסבתא לשלושה נכדים מדהימים היא מסבירה שהיא פועלת למען הילדים והנכדים של כולנו. ליזה היא אישה פורצת דרך, אסרטיבית ולא מתפשרת, בעלת לב רחב ונתינה אינסופית אשר תסיר כל מכשול למען הצדק. במהלך שנותיה במסל"ן היא הצילה אין ספור נפשות של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות. ליזה קוראת לנשים ולגברים כאחד, לקחת אחריות ולהצטרף למאבק החברתי שלנו, להפסיק לתת לגיטימציה לפגיעה מינית ולחנך את ילדינו ונכדנו לכבוד אדם, סבלנות וסובלנות. אשר על כן, הוחלט להעניק לגב' ליזה ניקולאיצ'וק את אות יקירת באר-שבע לשנת תשפ"ג
גב' מלכה ליברמן
מלכה ליברמן נולדה ב 1926 בעיר זלאו שבטרנסילבניה, רומניה, להורים רחל ומשה פולק. במשפחתה היו ארבעה ילדים: אייזיק, מלכה, דבורה ושלמה. בשנת 1942 ,נכנסו ההונגרים הפשיסטיים והחלו גזרות על היהודים: עוצר, טלאי צהוב, גירוש מבתי הספר, נישול אביה מעבודתו. ב 1944 גורשה המשפחה והועברה לגטו סילדשומיו, משם לאושוויץ, שם עברה סלקציה ונפרדה מהוריה ומאחיה שנלקחו ישירות למשרפות. בשנת 1945 שוחררו מלכה ואחותה ע"י הצבא האדום. מלכה הכירה עד מהרה את בעלה, אברהם ליברמן. ב 1947 עלו על אוניית המעפילים פאן יורק, מתוך כמיהה להגיע לארץ ישראל. הבריטים עצרו את האונייה ומלכה ובעלה נשלחו למחנה מעצר בקפריסין ושוב הייתה מוקפת גדר תיל וכלואה למשך כשנתיים. בפברואר 1949 הגיעו לישראל. ב 1957 הגיעו מלכה ובעלה לבאר שבע, כאן הקימו את ביתם. למלכה ואברהם נולדו שלושה בנים- משה, שלמה ואהרון. בשנת 1980 נפטר בעלה ושנתיים לאחר מכן שכלה את בנה, שלמה. למלכה כיום חמישה נכדים ושלושה נינים. לאורך השנים היווה מועדון עמך בבאר-שבע את הבית השני שלה, בו לקחה חלק משמעותי בפעילויותיו והייתה דמות משמעותית, תוססת, מלאה באהבת החיים והרוח החיה בו. בויצ"ו התנדבה מלכה אצל קשישים וחיילים במשך מספר שנים. למעלה מ 40 שנה מקדישה מלכה את חייה להתנדבות ולהנצחת השואה. מלכה נותנת עדות במסגרות ואירועים שונים ואינה מוותרת על שום הזדמנות להשמיע את קולה. מלכה מעבירה הרצאות בבתי ספר, זיכרון בסלון, במסגרת הצבא, בשנים האחרונות בעיר הבה"דים לקציני צה"ל, לאסירים, סוהרים, שוטרים, סטודנטים, מהנדסים ועובדים בחברות הייטק. מלכה התקדמה עם הטכנולוגיה ויצרה מצגת מרשימה אותה היא מעבירה בכנסים בזום לאלפי אנשים, משתפת פעולה עם הדור הצעיר, במגמת תקשורת בתיכונים, המציגים את סרטה הנקרא 'התיאבון לחיים'. מלכה כתבה גם את קורות חייה בספר הנקרא 'תקווה בצל המלחמה', ובטקס יום השואה האחרון באדיבות מקיף ג' ועיריית באר שבע העלו מסכת סיפור חייה, כשהיא עצמה עלתה לבמה, ושיתפה את הקהל בתחושותיה. מלכה מייצגת את הנצחת השואה ומתן העדות של דור ניצולים שלם שהגיע ארצה כאוב ושבור, אך הצליח להרים ראש ולבנות משפחה גדולה ולהשאיר חותם לדורות הבאים. אשר על כן, הוחלט להעניק לגב' מלכה ליברמן את אות יקירת באר שבע לשנת תשפ"ג
גב' עמירה חיים
תרומתה של עמירה חיים לעיר בתחומי החינוך, הקהילה והחברה משמעותית רחבה ועם טווח השפעה לאורך שנים. את דרכה החינוכית החלה כמורה בבאר שבע ובהמשך כמנהלת בית ספר גבים, מפקחת כוללת, מפקחת המחוז, מנהלת מחוז הדרום ומנכ"לית משרד החינוך. עמירה נולדה בחיפה ובילדותה הגיעה לבאר שבע והתחנכה במוסדות החינוך בעיר. שירתה בצבא כקצינת חינוך. את לימודי התואר הראשון והשני במינהל החינוך סיימה באוניברסיטת בן גוריון בנגב בהצטיינות. גדלה בבית ציוני עם מודעות גבוהה לתרומה לחברה. הוריה עליזה ויואב בירון קיבלו את אות יקיר העיר באר שבע על תרומתם לעיר ולמדינה. נשואה לנתן ולהם שלושה ילדים ותשעה נכדים. עמירה הובילה את מחוז הדרום להישגים מרשימים גם בתקופות של מציאות ביטחונית מאתגרת. האמינה במתן שוויון הזדמנויות לתלמידים, הענקת ידע, כישורים, מיומנויות והכרה בערך הנתינה והתרומה לחברה. פעלה לקידום מערכת החינוך בבאר שבע כעיר מחוז, במטרה שתשמש כמודל חינוכי לנגב ולמדינה. הובילה להעלאת ההישגים הלימודיים והחברתיים. פיתחה תוכניות שהפכו לנחלת כלל תלמידי ישראל ביניהן, תעודת בגרות חברתית, תוכניות למניעת נשירה, תקנון בית ספרי, מודל חינוכי לשעת חרום, נגישות להשכלה גבוהה ומסלולים ללימודי סייבר. עמירה חברה בוועד המנהל של ידידי בית החולים סורוקה, בהנהלה הציבורית של תיאטרון באר שבע, מלווה מסלול לתעודת הוראה בבי"ס למשחק גודמן, חברה בחבר הנאמנים של עמותת גדולים מהחיים ויו"ר גני החלומות לילדים חולי סרטן, בוועדה המייעצת של קרן אתנה - מחשב לכל מורה, מתנדבת בעמותת ניצן, חוות נוער שיקומית ועוד. עמירה זכתה במספר פרסים ביניהם, פרס "יקירת השרות", פרס נציבות שרות המדינה "מצוינות בדרג הבכיר" על הישגים יוצאי דופן ופרסים נוספים. עמירה הייתה שותפה בצוותים ארציים לגיבוש הצעות חוק והצעות ממשלה. עמירה הטביעה את חותמה בבאר שבע, בנגב ובמדינה וזכתה להערכה רבה על תרומתה לחינוך ולקידום החברה
אשר על כן, הוחלט להעניק לגב' עמירה חיים את אות יקירת באר-שבע לשנת תשפ"ג
מר שלום בניאן
מר שלום בניאן שלום בניאן נולד ב- 1931 באיראן. בגיל 18 עלה לארץ עם משפחתו הרחבה בסיפור עלייה מרתק. בספרו "מגלות מלאייר לארץ ישראל", מגולל את סיפור קליטתה של המשפחה בארץ, סיפור השזור בתולדות המדינה הצעירה. מיום עלייתו ב 1950 קשר את גורלו עם משפחתו בנגב. במשך השנים יחד עם רעייתו דבורה תמך, ליווה, סייע והדריך משפחות רבות, סטודנטים ונערים ממשפחות קשי יום, במסגרות רבות ומגוונות למען הקהילה. כל זאת מתוך הכרה עמוקה בערבות הדדית שלנו כעם ושל הקהילה בפרט ושלא על מנת לקבל פרס. בתפקידו הציבורי הראשון שימש כראש המחלקה לסיפוק צורכי דת בהסתדרות בנגב. אחר כך שימש כמזכיר האיגוד המקצועי בגוף זה פעל רבות לקידום וטיפול ברווחת העובדים ובדיאלוג רב תרבותי פורה. כיהן כחבר מועצת העיר באר שבע כאשר מאמציו התמקדו בין היתר במורכבות הסדרת השוק העירוני יחד עם בעלי החנויות והדוכנים. במקביל שימש כמנהל משאבי אנוש במפעל חסין אש, תוך שהוא קשוב לצרכי העובדים ומציאת איזונים עם צורכי המפעל. בשנת 1989 זכה, יחד עם אהרון ידלין ז"ל, לפתוח לראשונה בבאר שבע, את המרכז הלימודי האזורי של האוניברסיטה הפתוחה בבית יציב, שבו למדו 18 סטודנטים. תחת ניהולו התרחב בצורה משמעותית מספר הלומדים במסגרת זו והגיע ל- 800 סטודנטים. אלו היוו חתך מיצג של תושבי העיר שעבור העובדים מביניהם זו הייתה הזדמנות יחידה לרכוש השכלה אקדמית. בתפקידו כיו"ר ציוני אירן בנגב הקים מרכז קהילתי ליוצאי אירן, מיסד בית תמחוי והפעלת מערך מתנדבים, גייס תרומות וחלוקת תלושי שי למשפחות נזקקות, ערך טקסי בר מצווה בכותל לילדים נזקקים ולילדי עולים )מאז 1964 ,)הקים מועדון חברתי-קהילתי לוותיקים יוצאי איראן, גייס תרומות למלגות לסטודנטים נזקקים שפעלו בבאר שבע למען בני נוער בסיכון. בהתמדתו לאורך השנים בהיותו ער לצורכי הציבור ובתרומתו לקהילה נתן דוגמה אישית לחמשת ילדיו נ"י ולרבים מנכדיו ההולכים בדרכיו ומתנדבים בקהילה. שלום מבקש להודות לתורמים הרבים, לאישי הציבור ולמתנדבים ובראש בראשונה לרעייתו דבורה, על תרומתם לפועלו
אשר על כן, הוחלט להעניק למר שלום בניאן את אות יקיר באר-שבע לשנת תשפ"ג
השנה החליטה עיריית באר שבע להעניק אות הוקרה מפעל חיים אותו אמור היה לקבל שר החינוך לשעבר וחתן פרס ישראל אהרון ידלין ז"ל
אהרון ידלין ז"ל
אהרון ידלין נולד בתל אביב, גדל בבן שמן ורחובות ולמד בבית הספר היסודי גאולה ובבית הספר הריאלי בחיפה. היה פעיל בתנועת הצופים ושימש כרכז ארצי של התנועה. אמונתו העמוקה בזכות העם היהודי למדינה, התעמקותו ברעיון הסוציאליסטי המקדש ערכי השוויון, השיתוף והאחווה האנושית ודבקותו בדרך חיים חלוצית הביאה אותו להגשמה בקיבוץ בארי במסגרת עליית 11 הנקודות בנגב ב-1946 .על רקע המחלוקת בקיבוץ המאוחד, בו צידד אהרון בעמדה הממלכתית של דוד בן גוריון, עבר לקיבוץ חצרים בנגב בו היה חבר עד יומו האחרון. אהרון ניהל במקביל חיי קיבוץ, בו עבד ככל החברים ואף כיהן שבע פעמים כמזכיר הקיבוץ. פעם אחר פעם התבקש לצאת לשליחות ציבורית לתפקידים בתנועה הקיבוצית ובהסתדרות. ב- 1959 בהיותו בן 33 אהרון ידלין נבחר למקום ה-32 ברשימת מפא"י לכנסת הרביעית, אך באצילות רבה פינה מקומו לחבר וותיק ממנו והוצב במקום ה 48 .בבחירות אלו זכתה מפא"י ב-47 מנדטים וידלין נכנס לכנסת חצי שנה לאחר הבחירות לאחר שאהרן בקר התפטר מהכנסת. באותה כנסת היה חבר ועדת החינוך וועדת הכלכלה. לקראת סוף כהונתה של הכנסת החמישית במאי 1964 נכנס שוב לכנסת. לבקשת שר החינוך זלמן ארן, הוא נתמנה לסגן שר החינוך. הוא המשיך לכהן בכנסת ובתפקיד סגן שר החינוך בכל ימי כהונתו של זלמן ארן וחלק מכהונתו של יגאל אלון כשר חינוך. ביוני 1972 נבחר פה אחד למזכ"ל מפלגת העבודה. עם כינון ממשלת רבין הראשונה ב 1974 נבחר לשר החינוך. על אף הבעיות הכלכליות של ישראל באותה עת, ידע לשכנע בחשיבות החינוך ולרשות המשרד הועמדו תקציבים שאפשרו רפורמות שקידמו באופן משמעותי את החינוך במדינת ישראל. כשר חינוך הנחיל יום לימודים ארוך בבתי ספר בעיירות פיתוח ואזורי מצוקה, כולל מפעל הזנה ממלכתי ללא תשלום, ותוכנן להחיל את יום הלימודים הארוך בכל הארץ. לדבריו, "שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים גיבשתי תקציב חינוך דיפרנציאלי שבו הוסטו משאבים רבים לעיירות הפיתוח. השארתי אחרי מערכת עם מפעל הזנה ממלכתי, תמכנו בתנועות הנוער וייסדנו יום לימודים ארוך". לאחר המהפך הפוליטי ב-1977 ,שימש כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, עד לפרישתו מהכנסת בתחילת 1979 .בהמשך שימש ידלין בתפקידים ציבוריים רבים, בהם מזכיר התק"ם )1985–1989 ,)יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית )1992–2002 ,)יו"ר מוסד ביאליק, יו"ר יד טבנקין, יו"ר בית יציב, סגן יושב-ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ויו"ר הנאמנים של קרן ראש הממשלה לסופרים. ביום העצמאות 2008 שימש כיושב-ראש חבר השופטים של חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי. בשנת 2005 זכה בפרס בן-גוריון. בשנת 2010 הוחלט להעניק לידלין את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. ידלין הרבה להיפגש עם בני נוער, בעיקר הנוער הקיבוצי, וכמו כן הוא הרצה בפורומים שונים, בעיקר בנושאי חינוך, סוציאליזם ושאיפותיו לצדק ושוויון חברתי. אהרון ידלין היה ממגשימי החזון של פיתוח הנגב. הגיע לנגב בגיל 20 יחד עם קבוצת צעירים כחלק ממבצע התיישבות י"א הנקודות והיה שותף מלא כל ימי חייו לעשייה חינוכית וההתיישבותית . ממקימי שלוחת אוניברסיטת בן גוריון בשדה בוקר, וכן ממקימי התיאטרון והתזמורת של באר שבע. תרם להקמת המרכז הארצי להשתלמות עובדי הוראה בלימודי יהדות ודמוקרטיה בבית יציב עד לאחרונה כיהן כיו"ר קמפוס בית יציב. על פועלו קיבל אות יקיר הנגב בשנת 1982
אשר על כן, הוחלט להעניק אות הוקרה על מפעל חיים לאהרון ידלין ז"ל לשנת תשפ"ג
In : קהילה
Tags: "יקיר העיר באר שבע" ליזה ניקולייצ'וק" "אורנה ברי"
