באר שבע סיטי

בתשובה לשאלה בכותרת, האמת,למי איכפת, כל עוד הם ממשיכים לכתוב במרץ רב, דברי שטות, עטופים בתובנות עמוקות ובליקוט עדויות הזויות, אני חייב להודות זה די משעשע.
רצף כתבות, תחקירים וסיקורים במהלך התקופה של החודשים האחרונים, התפרסם במספר אתרי אינטרנט של העיתונות הארצית. לכאורה צרכני החדשות המקומיות אמורים לשמוח, אך כשהעובדות בכתבות רחוקות מהמציאות, מרחק מנטלי כמו בין באר שבע לניו יורק, חשבתי לעצמי למה הם (הכתבים) טורחים להתאמץ כל כך?  בבתי הספר לתקשורת מגדירים, תפקידו של כתב, הוא להביא אל הקורא, סיפור מעניין, חדשה או ידיעה רלוונטים ומעודכנים וכדומה. ואם מדובר בחדשות מלוות בסיקור או תחקיר, אמינות הפרטים היא הבסיס. אז למה מתקשים הכתבים המקומיים לייצר רצף של אמינות ?  לזה אין לי תשובה וחבל שכך, שכן אי אפשר להתעלם מההתפתחות העצומה שעוברת באר שבע, כמעט בכל תחום שנבחר, כשם שאי אפשר להתעלם מכך שהשמש בתחילתו של יום זורחת במזרח ובסופו שוקעת במערב, זו עובדה. נכון תמיד יש מקום לשפר ולהשתפר זוהי דרכה של מצויינות. אובייקטיבית באר שבע בדרך הנכונה. לצערי ואני מתכוון לצער שבכך, אם הייתי נותן אמון מלא בכתבים ובכתבות המגיעות אלי כקורא, הייתי מתאר את באר שבע כמקום שרגל אדם כמעט לא דרכה בו וזו שדרכה לעולם לא תשוב לבקר, יש  לי תחושה, כי עצבות, ייאוש ופחד  הן התכונות המובילות את הכתבים ואם כך הדבר, אין בידי תשובות ופתרונות, נסו למצאו אותם במדור הפסיכולוג לשירותך, או במדור היועץ להסבה מקצועית.   חבל שבאר שבע מתפתחת כמעט בכל תחום כפי שציינתי קודם, רק בתחום איכות התקשורת המקומית היא עדיין תקועה.


 

אסון טבע אקולוגי פקד את באר שבע, אלפים על סף התייבשות למוות.

כנראה, גם אתם נתקלתם בשבועות האחרונים, בפרסומים בתקשורת הארצית  אודות, "אסון טבע אקולוגי" שפקד את באר שבע.
תחת כתבות סיקור פיצוץ צינור מים עקב עבודות תשתית להנחת מסילת רכבת, המקרה היווה קרקע פורייה למגדלי תבואת התקשורת מת"א, אבל למה הכתבים המקומיים עיוותו את המציאות עד לכדי, כמעט אסון !?
מי שקרא את רוב הכתבות, לבטח ציפה בהמשך, לסיקורים מהשטח, משהו בסגנון, משלחת סיוע מהאו"ם נשלחה בבהילות לישראל, לבחון במו עיניהם את המצב אליו נקלעו עשרות אלפי תושבים, על סף התייבשות מצמא ביום חם, במדינה שזה עתה הצטרפה חברה לארגון המדינות המפותחות.
אם כך,  כנראה כמוני, התאכזבתם לגלות שהאורחים היחידים שביקרו בבאר שבע , היו אמנים שהגיעו להופיע בבאר שבע,  או שגרירי מדינות שבאו לקחת חלק בארועי הזכרון לחללי הקרב על באר שבע במלה"ע הראשונה, אפשר להניח שהיו עוד מבקרים, אבל , לא  מהמשלחות ההומנטיריות של האו"ם.
גרוע מזה,  העובדות הן, באו"ם, לא חשבו אפילו להתקשר, או לשלוח מברק ולדרוש בשלומנו כאן בבאר שבע. זו חוצפה נכון, אבל זו עובדה.
כשמתעלמים מעובדות זו בעיה, לא בטוח שצריך להסביר למה, ובכל זאת אנסה בעזרת 2 דוגמאות מהשבועות האחרונים.
ראשית גילוי נאות, אני חייב להודות, מעט התאכזבתי באופו אישי מגל הסיקורים בתקשורת הארצית, במיוחד לסיקורים שהגיעו מאנשים המתגוררים בבאר שבע ובסביבתה אלו שממש היו קרובים לעובדות. לכן בחרתי לנסות לעשות קצת סדר בעובדות שמוסרים לנו כתבים מקומיים דווקא באמצעות מערכות התקשורת הארצית.

 "פיצוץ הצינור בבאר שבע"
העובדות
בעקבות עבודות להכפלת מסילת הרכבת, ביום 19.10 פגעו הקבלנים בקו מים. ברשותכם לא אחזור על כל הפרטים,
אלא ניגש לסיכום האירוע באמצעות מסקנות צוות רשות המים שבדק את נסיבות האירוע, בראשות מומחה לנהלי חירום ומשברים מטעם הממונה על התאגידים,  יוסי בנדלק.
"האירוע כולו נמשך לאורך 55 שעות, כשעיקר השיבושים באספקת המים התמקדו לאורך 35 שעותיו הראשונות.
בסך הכל, נכתב במסמך, נרשמו לסירוגין הפסקות מים במשך כ-12 שעות בכ-2,500 בתי אב בשכונה ג' שבעיר ובאזור התעשייה שבדרך חברון  הציטוט אגב פורסם גםבכתבה מיום 3.11 , ואלו העובדות.
במילים פשוטות, עקב עבודות תשתית, נוצרה בעיה של אספקת מים סדירה , בטווח הזמן של "בעיית המים" רוב הזמן זרימת מים הייתה קיימת, אך בזרם מים חלש מאוד מהרגיל.
הנפגעים העיקריים הם תושבי שכונה ג' וחלק מאזור התעשיה של דרך חברון והמרכז האזרחי בבאר שבע .
עד כאן העובדות.

בתקשורת הארצית, כנראה הפסיקו להאמין בעיתונות חוקרת ו/או עובדתית, ובחרו בז'אנר  דרמת/מתח, כנבחר לסיקור ארועים.
זוכת הז'אנר בסיפור "פיצוץ המים בבאר שבע" היא התסריטאית/עיתונאית, א.ק. (השם המלא שמור במערכת) נימוק השופטים,
דרמה במינונים של אסון תוך הקפדה על ליקוט עדויות קורעות לב מהשטח.
 
ציטוטים מתוך כתבתה שפורסמה ב -  19.10  :
ש', סטודנטית שמתגוררת בשכונה ג', סיפרה: "התקלחתי בגיגית, כמו שמתקלחים בהודו. לא היה עליי מזומן במקרה, ובבית לא היה לי מים מינרלים כי אני בדרך כלל לא קונה. מתתי מצמא. למזלו של החתול שלי הברז בחוץ טפטף. בסופו של דבר השותפה שלי הגיעה הביתה והיו לה מים מינרלים והיא נתנה לי לשתות. בחוץ היה 30 ומשהו מעלות". סוף ציטוט.

הסיפור ממש נגע ללבי, לא יכולתי להתאפק מלהשיב למרואיינת, 
ש' (אני מרשה לעצמי להבין ששמך במערכת) המים, אלו שהיו בגיגית שהתקלחת, לא הספיקו לחתול המסכן שממש אבל ממש התאמץ למצוא ברז מטפטף? העיקר תודה לאל, ששותפתך הגיעה בזמן והצילה אותך ממות מצמא.  איך אומרים אצלנו בבאר שבע, "טוב שכן טוב מאח רחוק".

ציטוט נוסף מתוך כתבה של א.י. מיום 20.10  "זה היום השלישי שרבבות תושבים בבאר שבע חיים ללא מים בברזים. קו מים מרכזי נפגע במהלך עבודות של רכבת ישראל, ואזורים שלמים נותקו מאספקת מים: שכונות א', ב', ג', ד, דרך חברון ובמרכז העיר."
ובהמשך התאמצו בכתבה והביאו את הפירוט המרשים הבא "הנה רשימת האזורים שנפגעו: שכונה א' (עם כ-3,500 בתי אב) שכונה ב' (כ-4,500), שכונה ג' (כ-5,500), שכונה ד'(כ-10,700). גם בדרך חברון ובמרכז אזרחי יש שיבושים קשים באספקת המים.

למי שלא הבין את המספרים, פניתי למחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה שיסבירו, וזה ההסבר , היום השלישי=72 שעות לפי הנוסחא יום =24 שעות. לגבי כמות מספר הבתים בשכונות ביקשו באוניברסיטה שאפנה למתווך דירות.
עכשיו נחזור לעובדות  כפי שפורסמו בכתבה " בסך הכל, נכתב במסמך, נרשמו לסירוגין הפסקות מים במשך כ-12 שעות בכ-2,500 בתי אב בשכונה ג' שבעיר ובאזור התעשייה שבדרך חברון "
אני מברך את הכתבת על זכייתה בפרס כתבת הדרמת/מתח של השנה, רק שאלה קטנה לי אלייך, איך הפכו 12 שעות "ליום השלישי שרבבות חיים ללא מים בבאר שבע" ?
טוב לא חשוב,גם ככה מספרים לא אומרים לנו כלום, העיקר שהבאת אלינו  סיפורים קורעי לב על אומץ ליבו של החתול שרק במזל מצא ליד גיגית המקלחת של ש' ברז מטפטף כדי לשתות ולהינצל ממות. כמו גם על עשרות אלפי תושבים שכמעט "מתים" מצמא ברחבי באר שבע, לצד תיאורים קורעי לב של אנשים, שכל מה שרק רצו זה למלא בקבוק מים.

לסיכום אירוע פיצוץ המים,
סוף טוב הכל טוב, לכל מי ששואל, לחתולים הצמאים שלום, לסטודנטים אין בעיה של מקלחת ובכל באר שבע ניתן לשתות לרוויה,
דרך אגב ידעתם שהמים בבאר שבע באיכות הרבה יותר טובה ממים מינרלים בבקבוקים .




קדחת הנילוס בבאר שבע

והפעם אסון אקולוגי נוסף בבאר שבע סרחון שמו

בקטגוריית כתבות האימה זכה הכתב ד.ב. שהביא אלינו ביום 29.10 באמצעות אחד מאתרי האינטרנט של אחד העיתונים הגדולים בארץ ( למה שאני לא אפרגן קצת) את הכותרת הבאה : " עיר מסריחה: כך התעוררה באר שבע לבוקר של סירחון " כותרת מסריחה, תרתי משמע, ובכל זאת מהאימה שיצרה בי הכותרת, התעניינתי לדעת יותר אודות הסרחון... השקעתי מאמץ והתיישבתי לקרוא את מילות החכמה, העובדות והניסוחים השנונים בכתבה, ראו מה גילו עיני נתחיל בציטוט הבא: " לפני מספר חודשים, לקראת אירועי "מאירים את הנגב", הוזמנו לבאר שבע כתבי תיירות ואקטואליה מכל הארץ, לסיור ממצה באתריה התיירותיים של באר שבע.
במצפה הממוקם באתר המורשת העולמית תל באר שבע, המשקיף אל נחל באר שבע, נשא אז ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', דברים נרגשים על הפיכת תוואי הנחל לפארק המטרופוליני הגדול בישראל. הוא אמר, כי נעשות עבודות לטיהור השפכים והקמת ריאה ירוקה וטיילת שאין יפה ממנה.
תספרו את זה לאסתר, בתה של מרים מ' (השמות המלאים שמורים במערכת) . הגברת מרים מ' כמעט נפטרה מקדחת הנילוס המערבי, כתוצאה מעקיצת יתוש, לאחר שנעקצה בביתה, לא הרחק מנחל באר שבע והייתה מאושפזת תקופה ארוכה בבית החולים סורוקה ולאחר מכן גם במוסד שיקומי. " הגדיל לעשות הכתב המחונן והמבושם והביא גם תגובות מהנוגעים בדבר.
"במשרד להגנת הסביבה מודים: לאחרונה חלו בבאר שבע ארבעה אנשים בקדחת הנילוס, כאשר אחד מהם נפטר! "הנחל הזה פשוט מסריח. אנחנו מתריעים שנים על מפגעי יתושים וסכנה לסביבה. "  סוף ציטוט .

רגע רגע אמרתי לעצמי מילא הכתב לא הבין את ראש עיריית באר שבע שסיפר כי תהליך הבנייה של אחד הפארקים הגדולים בישראל ובטח הגדול בנגב הוא תהליך של שנים אבל סיפורה של אסתר בתה של מרים מ' (זאת השמורה במערכת)) אודות קדחת הנילוס בבאר שבע אלוהים ישמור !? זה מבהיל !

אני מודה חשש ופחד אחזו בי מחשש שלא ארדם בלילות, התאמצתי הגדלתי ראש הפעלתי קשרים וגיליתי את העובדות הבאות

1 בשנת 2010 כולה התגלו 26 מקרים של קדחת הנילוס המערבי בישראל כולה
2 מקרה אחד יחיד בדרום הארץ אצל תושבת ירוחם שסבירות מעל לגבוהה שחלתה בביקור   
   משפחתי ארוך באזור חדרה.    מלבד לזה החולה הכי דרומי בישראל בקדחת הנילוס המערבי נמצא ברחובות. 
3 ביה"ח סורוקה בבאר שבע לא יודע על מקרה של קדחת הנילוס של תושבים מבאר שבע לפחות לא בשנים 2009 ועד ליום 3.11 2010

(אני מודה  לאלו שסייעו לי באימות העובדות המרכז הלאומי לבקרת מחלות בתל השומר,משרד הבריאות ובית החולים סורוקה בבאר שבע) תודה בזכותכם חזרתי לישון בשקט.

אגב איך במשרד להגנתת הסביבה קשורים לתגובה אודות נתונים למחלה ? שאלתי את עצמי...
אז מה אמת ומה לא?  הפסקתי לחפש תשובה לשאלה, ברגע שנתקלתי בכתבה הבאה, אותו כתב, אותו עיתון
הפעם זכתה לכותרת " טיילת הבלוף, משהו מסריח בפארק נחל באר שבע"  שוב כותרת ביצירתיות "מסריחה" והפעם מיום 2.11 ושוב הציטוט הבא: "לפני מספר חודשים, לקראת אירועי "מאירים את הנגב", הוזמנו לבאר שבע כתבי תיירות ואקטואליה מכל הארץ, לסיור ממצה באתריה התיירותיים של באר שבע.
במצפה הממוקם באתר המורשת העולמית תל באר שבע, המשקיף אל נחל באר שבע, נשא אז ראש העירייה...."
אחסוך מכם את המשך הציטוט, שהוא בעצם העתק מדוייק לציטוט מהכתבה מיום 29.10 .
כנראה, חשבתי לעצמי,  מר כתב פונה לקוראים בעלי בעיות קשב וריכוז. אחרת, אין לי הסבר הגיוני למילים החוזרות על עצמן כל שלושה ימים.
אך אם אני טועה לגבי קהל היעד של הכתב, אפנה את הכתב המבריק, לחפש פרשנות במסכת אבות לביטוי "סייג לחכמה שתיקה" בנתיים, אתן את הפרשנות שלי, אם אין לך מה לכתוב או לחדש אל תחפש בכח, זה מסריח, וזה ההיפך הגמור מתפקידו של עיתונאי טוב.
לבחור מסר ולחזור עליו, מתאים יותר לפרסומאי, זה גם הרעיון בפרסום, דכנע את הצרכן בנכונות המסר.
אולי בעצם אתה לא בתפקיד הנכון כי זה באמת מתחיל להיות "מסריח" כתבות התחקיר האלה.

אז מה עובר בראש של כתבים בתקשורת הארצית שהם כותבים על העיר באר שבע ?
את מי זה מעניין העיקר שהם מצליחים להעביר לי את הזמן בחיפוש אחרי העובדות בכתבות שלהם