רוצים חוות דעת נוספת מהרופא? כדי שתחשבו על זה שוב

Posted by באר שבע סיטי מגזין on Thursday, December 30, 2010 Under: כתבות המגזין

רבים מאיתנו ו/או מהקרובים אלינו נזקקים לאיבחון רפואי, עקב חולי או בעיה תפקודית כזו או אחרת. 

בשל ההשפעה הקריטית של כל החלטה על בריאות המטופל ושימוש במשאבי בריאות, ישנה חשיבות רבה לכך כי רופאים וחולים יהיו מודעים להטיות אפשריות בתהליך קבלת ההחלטות בייעוצי חוות דעת שנייה. כמו-כן, קיימת חשיבות בהעברת מסר לחולים ורופאים כי חוות דעת שנייה הינה כלי לגיטימי ואף מומלץ במקרים רבים בהם ישנם ספקות לגבי אבחנה או טיפול. המחקר גם מנחה חולים מהי הצורה הטובה ביותר לתקשר עם רופאם בייעוצי חוות דעת שנייה. על פי המחקר, יש להרחיב את הנגישות והשוויוניות של הכלי, בפרט בפריפריה. ניתן ליישם מנגנון לבחירה מושכלת של מומחה לחוות דעת שנייה ולבחירה בין שתי חוות הדעת.

 

המחקר - עמדות רופאים, דפוסי פעולה והטיות שיפוט בייעוצי חוות-דעת רפואית שנייה, בוצע על ידי צוות חוקרים במסגרת המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הכולל את ד"ר גבע ושיץ, ד"ר נדב דוידוביץ' ופרופ' יוסף פליסקין. המחקר נערך בשיתוף עם חוקרים מבית החולים סורוקה ומבתי חולים נוספים ברחבי הארץ, בתמיכת המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות.

 

חוות דעת שנייה הינה כלי בידי החולה לאשרור או שינוי של טיפול מוצע על ידי רופא. לחוות דעת שנייה יכולה להיות השפעה קריטית על האבחנה, התכנית הטיפולית והתהליך ההחלמה. בשנים האחרונות יותר ויותר חולים בוחרים לפנות לרופא נוסף על-מנת לקבל חוות דעת שנייה על מחלתם ועל דרכי טיפול אפשריות. חוות דעת שנייה בישראל מובטחת על פי חוק זכויות החולה וניתנת בסבסוד ביטוחי הבריאות המשלימים. זהו אחד השירותים שחולים משתמשים בהם ביותר בביטוחים המשלימים.

 

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם רופאים מוטים בהחלטותיהם על ידי חוות דעת קודמת שניתנה למטופל, או עקב הידיעה כי תינתן חוות דעת שנייה על דעתם. המחקר הציג מקרים קליניים היפותטיים בפני מדגם ארצי של אורטופדים ונוירולוגים. לחלק מהרופאים נאמר כי החולה שמע חוות דעת קודמת, אך לא נאמר להם מהי. לחלק אחר נאמר כי החולה שמע דעת קודמת, ולהם נאמר מהי. לחלק אחרון נאמר כי לאחר שמיעת דעתם, החולה מעוניין לשמוע חוות דעת קודמת נוספת מרופא אחר. הרופאים התבקשו לבחור באפשרות טיפולית מתאימה לדעתם. נמצא כי כאשר האורטופדים ידעו כי הרופא הראשון המליץ על ניתוח, הם נטו להמליץ גם על ניתוח, ואילו כאשר המטופל התכוון לחפש דעת קודמת שנייה, האורטופדים המליצו על טיפול שמרני (לדוגמא, פיזיותרפיה).

 

פן נוסף של המחקר עסק בעמדות ותחושות של רופאים הנותנים חוות דעת שנייה, ובתקשורת עם חולים בחוות דעת שנייה. לצורך כך, נערכו ראיונות אישיים עם 35 אורטופדים ונוירולוגים מומחים ברחבי הארץ. נמצא כי למרבית הרופאים יחס חיובי לחוות דעת שנייה וחלקם אף מעודד חולים לשמוע חוות דעת שנייה. מאידך, ישנה מורכבות קלינית ואנושית בשימוש בכלי, הנובעת מתקשורת לקויה בין הרופא למטופל, מערכת היחסים בין רופאים עמיתים, מעורבות של גורמי-דת בתהליך, קושי החולה לבחור רופא מתאים לחוות דעת שנייה, קושי החולה לבחור בין הדעות שקיבל ובלבול החולה עקב שמיעת חוות דעת רבות מידי. הרופאים התייחסו לסיבות שבגללן חולים מחפשים חוות דעת שנייה, תחושותיהם בעת שחולים הולכים לשמוע חוות דעת שנייה ובמיוחד חשש החולים מפני הפגיעה במערכת היחסים עם הרופא. בראיונות עלו גם המתח בין המסגרת הפרטית והציבורית ופערי הנגישות בין מרכז הארץ והפריפריה, מעורבות המשפחה בתהליך, והפן המשפטי-כלכלי.

 

חוקרים שותפים למחקר שבוצע הם ד"ר ישראל פרמט (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), ד"ר יונה קוסשווילי (מרכז רפואי אסף הרופא), ד"ר גל איפרגן (מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה), פרופ' שלמה וינטרוב (מרכז רפואי תל-אביב ואוניברסיטת תל-אביב).

In : כתבות המגזין 


Tags: "בריאות" "אוניברסיטת בן גוריון" "מחקר" "סורוקה" "חוות דעת רפואית שנייה" 














תגובות


עוד במגזין

עוד בבאר שבע סיטי

ערוצי תוכן באר שבע סיטי