צדק חברתי וההזדמנות הגדולה העומדת לפנינו נקודות למחשבה

Posted by באר שבע סיטי מגזין - דעות:נחי לייזר on Saturday, August 6, 2011 Under: כתבות המגזין

צדק חברתי וההזדמנות הגדולה העומדת לפנינו נקודות למחשבה

הבית בשדרות רוטשליד 17


בשבועות האחרונים אנו ניצבים בפני תהליך עממי בכל רחבי ישראל
מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, מיהודה ושומרון במזרח ועד לשדרות רוטשילד בת"א במערב
שם בשדרות רוטשילד, נשמעה "צעקת המחאה" הראשונה
מקפיד לכתוב כי ברוטשילד, נשמעה צעקת המחאה ולא הושמעה

שדרות רוטשילד בתל אביב - שם הכל התחיל

הכל התחיל בשדרות רוטשילד. הכוונה אינה דווקא למחאה הנוכחית המזוהה עם דפני ליף ושותפיה
אלא לשנים 1930-1931 עם הקמתה של שכונת הפועלים הראשונה על אדמות קרן קיימת לישראל
בעיר העברית תל אביב
שם נבנה גם ביתו של דוד בן גוריון
ב- 13 למאי 1948 אירח דוד בן גוריון בספריית ביתו בשדרות רוטשילד 17 בתל אביב את חבריי
מנהלת העם: אהרון ציזלינג, יהודה לייב מימון ומשה שרת, שם ליטשו וניסחו את הנוסח הסופי
של מגילת העצמאות
יום למחרת, יצאה 'החבורה' מן הבית לבית מאיר דיזנגוף בשדרות רוטשילד 16,באותם ימים משכן
למוזיאון תל אביב, שם הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל
בן גוריון, התגורר בבית ברוטשילד בין השנים 1931 – 1968 בנוסף לצריף בשדה בוקר ולמעון
ראש הממשלה בירושלים



צדק חברתי - האומנם


האמת היא שקיימת בעיה בסלוגן הנבחר בגל "המחאה" הנוכחית
הבעיה היא עם המושג  "צדק חברתי", לא תמיד מה שצודק עבור האחד צודק לגבי השני
בנסיון להעמיד את המושג "צדק חברתי" במרכז שוויוני, ננסה להתבסס על מגילת העצמאות
שאמורה להוות אסמכתא לגיטימית (לפחות כל עוד אין לנו חוקה במדינה) עבורנו התושבים
לקיומה של מדינת ישראל מאז יום ההכרזה ועד לעת הנוכחית

נביט בעיקר מגילת העצמאות וננסה לקשר למושג צדק חברתי ולהבין למה התכוונו המייסדים

    מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות
    מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה
    מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל
    מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין
    מדינת ישראל תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות
    מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות
    מדינת ישראל תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות

מספיק לבדוק את הסעיף מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה ולנסות
להבין מה המצב היום במדינת ישראל בכדי להבין את העובדה "הצועקת" הבאה
מדינת ישראל, חד משמעית לא שוקדת על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה! לא משנה איך ננתח את
הנתונים, לא משנה מה יגידו לנו על השקעות גדולות בתחבורה
לא נייפה את המציאות אלא נשקף אותה עם מספר עובדות הכתובות שחור חזק על גבי לבן
 אוכלוסיות צעירות ומבוססות, נטשו ועדיין נוטשות את הצפון והדרום החלשים יחסית, לאזור מרכז הארץ
    המרכז העסקי, תרבותי המפותח והמבוסס במדינת ישראל
 רמת שרותי הבריאות במדינת ישראל אינה שוויונית! נקודה
    ראו "רמת שרותים" בבתי החולים במרכז הארץ בהשוואה לבתי חולים בצפון ובדרום
 רמת האבטלה בצפון ובדרום הארץ גבוהים משמעותית ביחס למרכז הארץ
 רמת שכר העבודה נמוכה משמעותית בצפון ובדרום ביחס למרכז הארץ
 רמת השרותים הממשלתיים הכוללת (תחבורה, חינוך, רווחה וכו'), נמוכה משמעותית בצפון ובדרום
 ביחס למרכז הארץ
 רמת השרותים לאוכלוסיות הלא יהודיות במדינת ישראל נמוכה עד לכמעט ולא קיימת
אפשר להמשיך עוד ועוד, בכל מדד מתבקש נגלה כי הפערים קיימים והם גדולים! לסיכום
ממשלות ישראל כולן ! נכשלו כשלון חרוץ "בשקידה על פיתוח הארץ לכל תושביה" זאת העובדה

המצוקה של תושבי הצפון והדרום לא נשמעה לאורך השנים עד עתה, כעת שהמצוקה התרחבה וזלגה
למרכז הארץ קולותיה נשמעים ונשמעים היטב. אנשים בוחרים ובצדק להתגורר היכן שהם חשים בטחון
בטחון ניתן כאשר אדם יודע כי בסביבתו מתקיימת פעילות חברתית
(חוגים, פעילויות העשרה, ספורט, כנסים, תיירים, תערוכות וכדו') ולא רק פעילות רווחה תומכת.
בטחון ניתן כאשר מקבלים שרותי רפואה טובים, כאשר מעניקים לילדים שלך חינוך טוב לצד אפשרויות
פנאי והעשרה. בטחון ניתן כאשר אנשים מועסקים בשכר עבודה "ממוצע" או גבוהה ממנו ולא בתחתית
סולם השכר. לכן הפתרון טמון בשיפור השרותים הנמצאים באחריות ממשלתית(תעסוקה, חינוך, בריאות וכו')
למעגלים החיצוניים, כלומר בפרפריה.
פריפריה חזקה, תיצור מעטפת ביטחון למרכז ולא ההיפך

האם צדק חברתי הוא בצמצום פערים בשרותי המדינה בין האזורים
הגאוגרפים בתוך ישראל? לחזק את החלש, להשקיע יותר היכן שקיים חוסר? בהחלט כן
בניית רכבות והשקעה מסיבית בכבישים, מקרבת את תושבי המרכז להגיע אל הצפון והדרום ולא ההיפך
ההתעלמות והאטימות במהלך השנים כלפי ניצולי השואה, אוכלוסית הקשישים, הנכים והרשימה עוד ארוכה
לא נשכחת מעיני העם, שנדמה כי מאס בהתנהלות השלטון ובעובדה שרוב הציבור נמצא
בצד הנשכח מעיני הממשלה



ההזדמנות הגדולה הניצבת מולנו


מי שהזדמן לעצרת שהתקיימה בבאר שבע, אני מרשה לעצמי להאמין שיהיה שותף לתחושות, כאשר
אלפים של אנשים ללא מיקוד כזה או אחר, מלבד לשייכותם לחברה הישראלית
עולים וילידי הארץ, צעירים ומבוגרים, עובדי ציבור ועובדים מה"שוק הפרטי", היו שם כולם
בקול רם שנדמה שהיה עצור במשך זמן רב, משמיעים את הדרישה העם דורש! צדק חברתי!.  בקצב אחיד
של מקהלה מדוייקת. נדמה שרק בימים "קשים" מוצאים התושבים בארץ אחדות שכזו
והנה אנשים נתנו לאשר בליבם לצאת החוצה, אחרי זמן רב בו כאילו השלימו עם המצב
שנים שאמרנו "הם שם יודעים מה עושים", "היו בחירות תנו להם הזדמנות", הטון הפנימי של התושבים
הפך לתסכול עצור, "זה מה יש", "מה נעשה? אז נשלם..." כנראה שכבר לא כך
לציבור עייפה הנפש, מתחלואי הבחירות של "שלטון המרוחק מעמו", היום הציבור דורש לחיות חיים הוגנים
להשתכר שכר עבודה הוגן, לחיות עם ידיעה שחינוך טוב מוענק לילדיו, ובבטחון שחלילה, בעת הצורך הוא
יזכה לקבל שרותי רפואה טובים
הציבור במדינת ישראל עייף מהבטחות ותכניות, הציבור עייף מממסד ש"נתפס" תרתי משמע, ב"פשעיו" ובהזנחת
 "החלום הישראלי" לקיום חיי משפחה הוגנים ובכבוד בישראל
כשילד במשפחה הפך "לנטל" וחישובים אודות "כדאיות השקעה" מלווים את הוריו עוד לפני לידתו
העם דורש! צדק חברתי! תכונת הכדאיות "נרכשה" על ידי הציבור מהממסד השלטוני 
"כמה הרוגים בצומת לצורך הצבת רמזור לבטיחות האזרחים" תוך זלזול בחובת השלטון לדאוג לבטיחות
וזלזול בחיי אדם "היכן כדאי להציב אמבולנס לשרות האוכלוסייה!?" להזכירם, אלו הבוחרים שלהם
הציבור הישראלי עייף מ"ליקויי הניהול" של הממסד שכדי לכבות שריפה בישראל הוא מחפש באינטרנט
פתרונות! הציבור הישראלי עייף לדעת שעובדי ציבור(עו"ס, רופאים, שוטרים, כבאים, מורים והרשימה ארוכה...)
האמונים על בטחון ואיכות החיים בישראל אינם מוערכים על ידי הממשל
הציבור הישראלי עייף מהנהגה שרצה לכתוב או להתעמת בעיתון הרבה יותר מאשר לשטח לעשייה עצמה, או
לחוש את רחשי הציבור
הציבור הישראלי מאס בשיטה הכלכלית של "גיוס החוב" שאימצנו, לעבוד כדי להחזיר חוב ולא כדי להתפרנס
ולהתקיים בכבוד והנה אנו מוצאים עצמנו ניצבים ממש עכשיו לפני הזדמנות, אולי הגדולה שניצבה בפני מדינת
ישראל אי פעם מאז 1948. לראשונה בתולדות ישראל אנו מוצאים שפה משותפות בין שמאל לימין, בין דתי לחילוני
בין יהודי לערבי, אנחנו לא מתנצחים בתוכנו, אלא זועקים זעקה משותפת
לראשונה אנו "מפגינים" את כוחנו ודורשים בקול רם צלול וברור, צדק חברתי!  בלי מספרים, בלי נוסחאות
פשוט צדק חברתי! לראשונה בישראל יש מחאה ברורה ותקיפה, ללא דרישות סקטוריליות כאלה ואחרות
לראשונה בישראל קשובים קשב כן, האחד לצרכיו של השני
העם מאוחד מקרית שמונה בצפון עד אילת בדרום, מיהודה ושומרון במזרח ועד לשדרות רוטשילד במערב, מאוחד
וקשוב האחד לשני מתוך אמפתיה, והבנה כנה שדיאלוג הוא המפתח לקיומה של חברה חזקה
משם כבר נגיע לצדק חברתי


מה אתם חושבים על גל המחאה הנוכחית דברו על זה בדף הפייסבוק שלנו

 
צדק חברתי: הקולות שלא נשמעים

כמו שציינתי יש בעיה עם המושג "צדק חברתי", באופן אישי אני בטוח לא יכול להחליט צדק מהו
ובכל אופן הייתי מבקש להזכיר לכולנו את הקולות שלא נשמעים במחאה בשדרות רוטשילד

הקול של ניצולי השואה שרק בזכות סבלם להזכיר לכולנו, אנחנו כאן היום זוכים לצעוק העם דורש צדק חברתי
הקול של תושבי שדרות וישובי עוטף עזה הסובלים מירי קאסמים משבש שגרה מעל לעשר שנים
הקול של הקשישים המוותרים על תרופות לצורך מזון
הקול של מאות אלפי העובדים המתפרנסים שכר מינימום אם בכלל והעם שותק
הקול של עובדי הקבלן בישראל שזכויותיהם כמעט ואינם קיימות
הקול של העצמאים הקטנים שמשלמים ביטוח לאומי ללא כל זכויות סוציאליות
הקול של חולים ונכים רבים בישראל שהוצאותיהם הרפואיות מוסיפות ליוקר המחיה ללא כל הכרה מהממסד
הקול שקורה לשינוי שיטת הבחירות והממשל כדוגמא: פרלמנטים אזוריים מרכיבים את כנסת ישראל
כך כל אזור גאוגרפי יוכל לקבל ייצוג הולם בכנסת ישראל
ועוד קולות רבים שלא נכתבו כאן וכנראה גם לא יישמע קולם עד למחאה הבאה






In : כתבות המגזין 


Tags: "דפני ליף" "צדק חברתי" "מחאה" "דוד בן גוריון" 














תגובות


עוד במגזין

עוד בבאר שבע סיטי

ערוצי תוכן באר שבע סיטי