העיר באר שבע חדשות ועדכונים

מפת האיומים של נגיף הקורונה במים

Posted by מגזין - שרות באר שבע סיטי on Wednesday, August 26, 2020 Under: מהמחקר


בעבודה המקיפה ביותר מסוגה, שהובילו מדענים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, מומלץ על שורת צעדים לטיפול במי ביוב על מנת להסיר את החשש להדבקה בקורונה

יש לייצר תוכנית ניטור לאומית מכוונת קורונה בשפכים. העולם חייב להתקדם לשלב של ניטור האוכלוסייה במקביל לניטור הפרטני, קובעים החוקרים

מי שפכים המכילים קורונה עשויים להוות איום רציני אך הנושא לא נחקר מספיק, כך עולה ממחקר ספרותי חדש שהובילו חוקרים ממכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, יחד עם חוקרי מים ממוסדות מובילים בעולם. בסקירה מדעית המקיפה ביותר מסוגה בתחום, מציפים החוקרים שורת איומים שטרם נבדקו, בהם: דליפת ביוב במקורות מים טבעיים, מי קולחין שלא חוטאו כהלכה והמשמשים להשקיית פירות וירקות ורסס ממקורות מים ממוחזרים אשר מולאו ממי קולחין. האם כל אלה עשויים להדביק אותנו בקורונה?  יש סיבה לדאוג מכמה זמן שורדת הקורונה בשפכים ולאן היא מגיעה משם, אומר ד"ר עידו בר-זאב מיקוביולוג של מים ממכון צוקרברג והכותב הראשי של המאמר. האמת הפשוטה היא שאנחנו לא יודעים מספיק ואת זה צריך לתקן בהקדם האפשרי

ד"ר עידו בר-זאב, תלמידת המחקר שלו אן בוגלר ועמיתיו מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ומאוניברסיטאות מובילות נוספות, בהן נורת'ווסטרן, ייל ומגופים כמו 'מקורות' ומשרד הבריאות, החלו כבר לפני חצי שנה לסרוק את כל המידע שנצבר על נגיפי הקורונה הקודמים, כמו סארס ומרס, בשפכים. הם הצליבו את המידע יחד עם הידע שמצטבר בימים אלו על הקורונה העכשווית כדי לנסות וללמוד על האיומים הפוטנציאליים, דרכי מחקר ופתרונות אפשריים. התוצאה היא מאמר סקירה שהתפרסם בכתב העת מאת קבוצת מחקר הכוללת 35 מומחים מובילים בעולם בתחום טיפול במים

אנו יודעים היום בוודאות שמערכות טיהור שפכים אינן מסלקות לחלוטין את הקורונה מהמים אומר ד"ר בר-זאב. מצב זה מעלה חשש כבד וכל עוד לא נבדק כמו שצריך, יש לנקוט משנה זהירות

החוקרים חוששים שקורונה עשויה להיות מופצת בצורה משנית דרך מערכות שפכים במספר דרכים שונות: דליפת ביוב למסלולי מים טבעיים עלול להוביל לזיהום. מקורות מים תיירותיים שמכילים מי שפכים שלא חוטאו כהלכה, דוגמת פארקים אקולוגיים ונחלים עירוניים, אשר עלולים להפוך למקורות הדבקה. החוקרים מציינים כי וירוסים עשויים להתעופף למרחקים גדולים יחסית על גבי רסס (אירוסולים), המושא  מתוך מערכות טיפול שפכים או ממי פארקים אקולוגיים שניזונים ממי שפכים. מקור נוסף לחשש הוא פירות וירקות שהושקו במי קולחין שעברו טיפול מוגבל ללא הכלרה. הדבר רווח במספר מקומות מסביב לעולם, אך לא בישראל. במצב כזה קיים חשש שהווירוס יעבור דרך הגידולים בחזרה לאנשים

אז מה צריך לעשות? הרבה יותר מחקר. לדברי בר-זאב ידוע מעט מדי על התנהגות הקורונה במים – עד כמה זה מדבק? כמה זמן היא שורדת במים?  מסיבה בזמן התפרצותה של מגיפה שכזו, בר-זאב ועמיתיו קוראים לחטא מי שפכים ביתר שאת, לפני שהם חוזרים לשימוש. על מנת למקסם את הטיפול בשפכים מומלץ לשדרג ולהוסיף למפעלי טיפול השפכים גם טיפול שלישוני באמצעות תהליכים ממברנליים, נכתב במאמר

ומעל לכל, קורא בר-זאב למקבלי ההחלטות לפתח בהקדם תוכניות לאומיות לניטור שפכים למאבק בקורונה. קורונה מתחילה להופיע בצואה לפני שתסמינים אחרים כמו חום ושיעול מופיעים אצל אנשים. לפיכך, מעקב קבוע יכול לתת לרשויות התראה מראש על נקודות חמות וקבלת תמונת מצב לפי שכונה ועיר. כרגע מרבית המשאבים מופנים לניטור פרטני וחבל, קובע בר-זאב. העולם חייב להתקדם במקביל לרמת ניטור האוכלוסייה. הביוב המשותף בבית, בשכונה ובעיר מאגד בתוכו מידע יקר שכרגע לא מנוצל

במחקר השתתפו חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב: פרופ' עמית גרוס, פרופ' אריאל קושמרו, פרופ' אבנר רונן, פרופ' יעקב מורן גלעד, פרופ' נעם ויסברוד, ד"ר עודד ניר, פרופ' אסנת גילאור, פרופ' שני ארנון, ד"ר יקיר ברצ'נקו ופרופ' זאב רונן. כמו כן, השתתפו בו ד"ר אינס צוקר מאוניברסיטת תל אביב, חוקרים  מהטכניון וכן מחברת "מקורות" ומבית החולים שיבא, וחוקרים מאוניברסיטת לימוז' בצרפת, גרמניה - מכון קרלסרוהה לטכנולוגיה, ספרד - אוניברסיטת גירונה, המכון הקטלוני לחקר מים, אוניברסיטת ונציה מאיטליה, שוויץ - המכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ בציריך, אירלנד, סין, אוסטרליה וארה"ב אוניברסיטאות ייל, נורת'ווסטרן, דרקסל, טמפל, רייס, נוטרדאם ואוניברסיטת אילינוי ארה"ב






In : מהמחקר 


Tags: "קורונה"  "covid-19"  "אוניברסיטת בן גוריון"   















 

עוד במגזין

עוד בבאר שבע סיטי

ערוצי תוכן באר שבע סיטי