מהפריפריה תגיע הבשורה

Posted by באר שבע סיטי - נחי לייזר on Friday, August 12, 2011 Under: כתבות המגזין

מהפריפריה תגיע הבשורה

תודה ליושבי המאהל ברוטשילד

הצבת מאהל מחאת האוהלים בשדרות רוטשליד בתל אביב הוא כנראה אחד הדברים הטובים שנעשו
עבור הפריפריה בכל שנות קיומה של מדינת ישראל 
העובדה היא, כי אחוז ניכר מתושבי תל אביב בכלל גוש דן בפרט, מורכב ממהגרי ישובים מהפריפריה אל
מרכז העניינים העסקי, תרבותי תקשורתי בישראל. עד כדי כך גדולה ההגירה כי נדמה, כי אם נסנן את
ילידי חיפה והצפון, באר שבע והדרום וירושלים וסביבתה מאזור גוש דן, קרוב למחצית מתושביו "יעלם"
במרשמי האוכלוסין של משרד הפנים בתל אביב.  תופעת ההגירה אל מרכזי מטרופולין גדולים מהכפרים
והישובים הקטנים היא תופעה כלל עולמית.  רק שבעוד בעולם התהליך מתרחש במספר ערים בתוך מדינה
בישראל עקב השקעות מדינה "מטורפות" הממוקדות בתל- אביב, מרכז הכח הכלכלי/פוליטי בישראל
והזנחת ההשקעות  התחברותיות בערים אחרות, נוצר מצב בו רצים במירוץ "פתיחת הפקקים במרכז הארץ"
זאת על חשבון חיזוק הערים הגדולות בתשתיות תחבוריתיות בתוך הערים ומשם החוצה במעגלים סביב לערים
אח"כ בישראל כמו כל דבר משכנעים אותנו שהפתרון לכל הבעיות בפריפריה, הוא קרבה אל "המרכז", אל
תל אביב. כך יוצא שתושבי קרית גת כדוגמא, מזהים את תל אביב כאזור מועדף לצריכת תרבות, פנאי
ושרותים עסקיים על חשבון באר שבע הקרובה יותר פיזית. כך גם תושבי הישובים הקטנים בדרום הארץ
מצפה רמון, דימונה, ערד , אופקים, נתיבות וכדוגמתן, בוחרים בתל אביב כ"חלום הישראלי" לגור ולהתפתח
ב"עיר הגדולה". המצב דומה גם עם צעירי עכו נתניה וכרמיאל המתעלמים מחיפה הסמוכה במבט חושק אל
ה"ארץ החדשה תל אביב".  עם זאת אין להלין על שאיפות התושבים הצעירים ולנפץ את חלום ההצלחה
הישראלית, לגור קרוב לתל אביב.  זה מובן כאשר במהלך שלושת העשורים האחרונים במיוחד, מוצפת
התקשורת הארצית היושבת כל כולה בתל אביב, בנתונים אודות הפערים הגדולים בין תל אביב למדינה
הסמוכה ישראל. וכך מחזקת בתת מודע של הציבור הישראלי את הכמיהה להיות קרוב אל המרכז.  הפעם
לשם שינוי, התקשורת בסיקור המאהל ברוטשילד היושב מתחת לאפה. בלי או עם כוונה מכוונת הצליחה
להעלות את בעיית הפריפריה בישראל, בעייה המקבילה לפערים הגדולים בחברה והקושי הישראלי
לקיום בכבוד.  וכך אחרי 63 שנים של קיום המדינה מאהל אחד בשדרות רוטשילד הצליח לעשות מה שלא עשו
ממשלות ישראל בכל  קיומה, להעלות לדיון ציבורי את הפריפריה הזנחתה ובעיותיה במדינת ישראל
ועל זה אני מודה למאהל ברוטשילד



הבטחות צריך לקיים



הדמיית מחשב מרכז ההדרכה של צה"ל בנגב בנתיים רק במחשב


בשנת 2003 החליטה ממשלתו של אריק שרון על תכנית נגב 2015 תכנית אסטרטגית לאומית כך נכתב
בנתיים עם השנים התכנית הפכה לנגב 2020, אך זה פרט קטנוני ושולי. היעד המרכזי בתכנית הוא
הגדלת האוכלוסייה בנגב תוך עשור ב-70 אחוזים לכ-900 אלף תושבים. היעד, כך נכתב בתכנית
פיתוח הנגב הוא צעד חיוני למדינת ישראל ולתושבי הנגב. יישום תוכנית "נגב 2015" יביא לצמצום
הפערים הכלכליים חברתיים בין תושבי הנגב לתושבי מרכז הארץ. כמו כן תביא התוכנית לחיזוק
ההתיישבות באמצעות סיוע לעסקים, והעברה של בסיסים  ומחנות צה"ל לאזור, להשקעה בחינוך
ולניצול מרבי של הקרקע המצויה בשפע באזור זה וכן להגדלת מספר הסטודנטים הלומדים
במוסדות להשכלה גבוהה בנגב.
סוף ציטוט
אז מה השתנה !?  כנראה שההשקעה העצומה והמבורכת בתשתיות תחבורתיות באזור דרום הארץ, תשפר
את הניידות אל המרכז וממנו עבור מטיילים, מבקרים ו"מהגרי הנגב" השבים לביקור משפחתי בשבתות
ובחגים. יותר מאשר תיצור פיתוח מקומי והאצה כלכלית לטובת צמצום הפערים מהמרכז ורווחת תושבי האזור
הרי האמת היא שהגישה הרווחת במסדרונות האוצר וממשלת ישראל לאורך השנים היא גישה "אוליגרכית" בה
חלק קטן מאוד מחזיק בכח הכלכלי ושולט בהון האנושי תעסוקתי במדינת ישראל. צירוף מקרים או לא
כ-100 אחוז מממשרדי הכוחות הכלכליים והתקשורתיים במדינת ישראל מרוכזים בתל אביב. וכשכך הדבר
כולם רוצים להיות קרובים אל "הכח". אבל בכל זאת, בראייה אסטרטגית למדינה, יש לפזר את הכלכלה
ולא למרכזה, תרתי משמע. שלא יהיה ספק, מעבר בסיסי צה"ל אל דרום הארץ הוא מבורך. אך צריך
לזכור כי במקביל לפינוי הבסיסים יתפנו שטחים  עליהם ייבנו עשרות אלפי דירות חדשות אשר ללא ספק
יאוכלסו וסביר להניח, באוכלוסיות צעירות ומשכילות מהדרום ומהצפון בדרכן להגשמת החלום הישראלי. הנימה
הסקפטית שאני מעלה נובעת מהעובדות, כי מאז הוחלט על מעבר בסיסי צה"ל לדרום ב2003 למעט טייסת
תובלה והרחבה עצומה של בסיס חיל האויר בנבטים, לא הונחה אפילו חתיכת גדר אחת לתיחום השטחים
המיועדים לבניית בסיס זה או אחר. כך שקרוב לוודאי הבשורה האמיתית לדרום לא תגיע בזמן הקרוב ממעבר
בסיסי צה"ל


בוקר יום ראשון שומם באזור תעשייה בעיר בפריפריה הדרומית


אז מה הפתרון ? הפתרון נמצא  במקביל לתכנית הראויה אך נדמה שיותר נבחרה כצורך בפינוי שטחים
במרכז הארץ, העברת בסיסי צה"ל דרומה. להגדיל את ההשקעות "בתעשייה יוצרת" בפריפריה, ההתעלמות
המכוונת מהתעשיה היא טעות שכבר אנחנו חשים אותה. בשנת 2010 צמחה הכלכלה הסינגפורית ב-32 אחוזים
כאשר הייצור התעשייתי בתוכה זינק ב-139 אחוז בעיקר בתחומי האלקטרוניקה והביו רפואה. לשם השוואה
כלכלת ישראל  הגאה בקטר ההיי טק שלה, צמחה ב-2010 ב-4.5 אחוז. דוגמא נוספת היא שוויץ, המתבססת
מזה שנים על כח אדם מקצועי ומיומן במפעלי התעשייה היצרנים שלה. שוויץ אחת המדינות המתועשות בעולם
נשענת על תעשייה ולא כמו שמלמדים אותנו לחשוב על פיננסים ובנקאות. 35 אחוז מהייצוא השוויצרי הוא
תעשייתי, מוצרי חשמל וצריכה בעיקר. הפועלים בשוויץ הינם מקצועיים ומיומנים רובם המוחלט מתגורר באחת
מ-30 הערים העיקריות שהן ערים תעשיתיות יצרניות. במקביל התפישה הישראלית היא שפועלים הם לא אנשי
מקצוע במקרה הטוב הם סיימו 12 שנות לימוד או אולי הנדסאים, וגרוע יותר הוא התפישה התעסוקתית לגביהם
"עובד קבלן". אסור לפריפריה ולמדינת ישראל בפרט לוותר על התעשייה
דבר לא פחות חשוב שחייב להיעשות, כל דחייה בו רק תסב נזק ותמשיך במדיניות הרחבת הפערים
הוא, הגדלת ההשקעות ומשמעותית, בחינוך, בפיתוח ובהכשרה מקצועית
להגדיל משמעותית את מעורבות הממשלה, לצורך יצירת רשת ביטחון חברתית בפריפריה, שתשפר יכולתם
של התושבים לקחת סיכונים בפיתוח הקריירה שלהם. דבר זה בעתיד יביא לביסוס כלכלי בפריפריה וחיזוק
האזורים המרוחקים פיזית מגוש דן.  בנוסף, אם היעד לצמצום פערים הוא יעד רציני וחשוב בעיני
מקבלי ההחלטות , חייב שינוי בתקציב לתקצוב דיפרנציאלי.  הרי אין כל הגיון בשאיפה לצמצום פערים
בחינוך(כדוגמא), תוך תקצוב "הילד באופקים" או בכרמיאל בתקציב הזהה ל"ילד מרעננה" או מהרצליה. זה
לא יצמצם פערים אלא ינציח ויעמיק אותם

אבל חשוב יותר מהכל אתם שם נבחרי הציבור היושבים בכנסת ישראל
תפסיקו לדבר, תתחילו לעשות ! שבענו מדיבורים


מדברים על זה בדף הפייסבוק של באר שבע סיטי



In : כתבות המגזין 


Tags: "מחאת האוהלים" "פריפריה" "מעבר צהל דרומה" "כלכלה" 














תגובות


עוד במגזין

<p>פסטיבל סמילנסקי 2017<br/></p>

פסטיבל סמילנסקי 2017

עוד בבאר שבע סיטי

ערוצי תוכן באר שבע סיטי