באר שבע סיטי

בראשית ינואר 2009, היתה הלהקה בעיצומן של חזרות לקראת המופע "כרמינה בורנה", כאשר נשמע פיצוץ עז וטיל קאסאם נחת  במרחק מטרים ספורים מאולם החזרות של הלהקה בבאר שבע.

היה זה ביומו הרביעי של מבצע "עופרת יצוקה", יומיים בלבד לאחר ששבנו מהופעה בטורקיה, שם נמלטנו מן ההפגנות האנטי ישראליות שסערו מחוץ לאולם ההופעות.

הרקדנים הצטנפו יחדיו, חלקם בכו, חלקם עודדו וניתן היה לחוש את הלחץ מהדהד באויר.

רקדנים ילידי הארץ, עולים מחבר העמים ורקדנים זרים מחו"ל, הפכו במחי קאסאם אחד למשפחה מאוימת, מחבקת ומעודדת.

ההתבוננות ב"ביחד" הזה, נגעה ברגשות המתחזקים אצלי בשנים האחרונות המערבים אהבה גדולה לארץ לצד תחושת אכזבה או תסכול שרול נבע מגעגועים נוסטלגיים אל ילדותי, ילדות המעורבים בה רגעי תמימות ואושר, פשטות וחום, לצד קשיים רבים. חשבון נפש של התפכחות לנוכח זיכרונות ההולכים ומתבהרים עם התבגרות ההורים, כאשר משקעים מהילדות צפים ועולים.

"במהלך העבודה על "שרול",נפצעתי  ונשללה ממני יכולת הריקוד". מספר גינץ

"אני רגיל ליצור דרך גופי ופעם ראשונה שאפשרות זו נלקחה ממני. בחיפוש אחר דרכי יצירה חדשות  גדל מאד שיתוף הרקדנים בתהליך היצירה דבר שהעשיר את הרקדנים אותי ואת היצירה.

כאילו יד הגורל היתה פה, ביצירה בה אני עוסק  במוטיב של  נכות הפכתי אני עצמי לבעל נכות מסוימת כמו מתוך הזדהות מלאה עם הדמויות שהזיכרונות רובצים ומכבידים עליהם."

תהליך העבודה על "שרול"  נמשך כחצי שנה והיו שותפים מלאים לו הדרמטורגית דניאלה מיכאלי, מעצב התלבושות והחלל אור צבר, המוזיקאי אלדד לידור ומעצב התאורה שי יהודאי.

היצירה "שרול"  מזמנת לצופים דפדוף באלבום תמונות שהינו גם אישי וגם קולקטיבי, כל אחד וה"שרול" שלו. הילד שאותו הוא  איבד או שהוא מחפש ואליו מתגעגע".

"בעוד עשר שנים תעבור פה רכבת קלה,

פסי ברזל ינוחו לאורך השדרה

כמו שורת הליכונים שנשמטו לדשא החדש.".

(יעל גלוברמן, מתוך "שדרה")

כוריאוגרפיה:תמיר גינץ

דרמטורגית: דניאלה מיכאלי

עיצוב במה ותלבושות: מאור צבר

מוסיקה ועריכה מוסיקלית: אלדד לידור

תאורה: שי יהודאי

ניהול אמנותי : תמיר גינץ ודניאלה שפירא

מנהלת הפקה: דליה בר לוין

יום חמישי 4 לפברואר משכן אמנויות הבמה בבאר שבע

צילום: אייל לנדסמן