מחקר חדש מציג עדות ישירה וראשונה לכך שתפקידן של תנועות העיניים המיקרוסקופיות
הוא לייעל את מעבר האינפורמציה מהעין למוח. מחקר חדש גם מראה שהצורה שחיות
מזיזות את העיניים חיונית לעיבוד המידע החזותי במערכת הראיה
תהליך הראיה מתחיל ברשתית, שהיא רקמה עצבית קטנה הנמצאת בחלק האחורי של העין
על ידי התמרת התמונה הנופלת על הרשתית מצורה של תבניות אור לאותות חשמליים
הפוטורצפטורים קולטים תחילה את האור אשר הופך לאותות חשמליים. אותות אלו מועברים
יותר מאוחר מהרשתית למוח דרך עצב הראיה שמורכב מאגד סיבי עצב. מספר הפוטורצפטורים
גדול בהרבה ממספר תאי העצב ששולחים אינפורמציה דרך עצב הראיה. לכן קיבולת של עצב
הראיה מוגבלת והוא נחשב כצוואר בקבוק חריף של מעבר אינפורמציה במערכת. כל זה מוביל
למצב שבו הרשתית חייבת לעבד ולדחוס את האינפורמציה החזותית על הסביבה הטבעית כדי
ליעל את העברת המידע למוח
עבודה תיאורטית, שהתפרסמה בשנים האחרונות, הציעה שתנועות העיניים המיקרוסקופיות
שהעין מבצעת כל הזמן על ידי שרירי העין תוך כדי תהליך הראיה, הן חלק קריטי בתהליך
עיבוד המידע החזותי. תנועות עיניים קטנות אלו פועלות להגביר חלקים בתמונה כדי לוודא שידור
אינפורמציה יעיל מעין למוח. תנועת העיניים לא זכו לתשומת לב הולמת במחקרים הקודמים
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המוביל פינאס, קבוצת מדענים באוניברסיטת בן-גוריון
בנגב הראו, הלכה למעשה, את נכונותה של תאוריה זו של עיבוד המידע החזותי ברשתית
על ידי מדידת התגובה של הרשתית לסרטים שמשכפלים את הקלט הטבעי של הרשתית בנוכחות
והיעדרות של תנועות העיניים המיקרוסקופיות
מחקר זה מהווה עדות ישירה ראשונה לתחזית התאורטית שתפקידן של תנועות העיניים
המיקרוסקופיות, שאנו מבצעים בכל רגע, הוא לייעל את מעבר האינפורמציה מהעין למוח
תוצאה זו מוסיפה לעבודות הקלסיות בהבנת מערכת הראיה על ידי ההדגמה שתנועות העיניים
תורמות לתהליך הראיה לפני כל עיבוד עצבי
המחקר נעשה בהנחייתו של פרופ׳ רונן שגב ממחלקה למדעי החיים ובמעבדתו. קבוצת המחקר
מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב כללה את תלמיד הדוקטורט חן גלעדי, תלמידת תואר השני לשעבר
אירנה סגל, תלמיד התואר הראשון ים קושינסקי, את פרופ׳ מיכאל גדלין מהמחלקה לפיסיקה
תלמידת הדוקטורט מור בן-טוב מהמחלקה למדעי החיים ודר' אליק מוקאיצב מהמחלקה למדעי
המחשב באוניברסיטה, ביחד עם שותף מחוץ לאוניברסיטה
